האיסור תחילה בשוגג (ר"ל ששכח שבועתו עכ"ה) ותנאי באחרונה במזיד כו' אבל אי אכל האיסור תחילה במזיד והתנאי אח"כ בשוגג פטור לד"ה שאינו חייב קרבן (אבל חייב מלקות אם אכל התנאי אח"כ במזיד אבל אם אכל אח"כ התנאי בשוגג פטור גם ממלקות עכ"ה) אלא אם כן אכל האיסור שוגג כ"כ רש"י ותוס' להדיא בשבועות דף כ"ח עיין שם: