פרישה, יורה דעה רכו:ח

וכופין הנודר למכור חלקו כיון דאחד אסור וחבירו מותר חיישינן שמא יתקנא בחבירו וישתמש גם הוא ולפיכך כדי שלא יכשל כופין אותו למכור משא"כ בששניהן הדירו ששניהן אסורין דכל חד מזדהר באיסורא ר"ן וע"ל בח"מ סימן ק"פ שכתב רבינו דה"ה אם שניהם הדירו זא"ז כופין למכור את הרגיל בנדרים (ומפורש בירושלמי דבתרי זמני מקרי רגיל עכ"ה) גם בלא רגיל אחד בנדרים היה ראוי לקונסו יותר מחבירו כשאמר אני אסור בחלקך וגם אתה בחלקי כיון דהיא גרם האיסור לשניהן: