פרישה, יורה דעה רטז:יז

ואם אמר קונם בשר כו' או שאמר קונם בשר כו' כצ"ל כתב הר"ן דהטעם משום דהלשון בעצמו מוכיח כן דלשון שאני אוכל שאני טועם משמע שאוסר כל אכילה וטעימה הבאה מהם ולפ"ז אין חילוק בין נדר לשבועה נדרים דף נ"ג (וז"ל ב"י וטעמא דמילתא דכשאומר זה שוויה לההיא בשר ויין חתיכה דאיסורא ואוסר בנ"ט כשאר איסורין אבל כשלא אמר זה לא אסר עליו אלא דבר הנקרא בשר או יין עכ"ל וכשאומר בשר או יין זה אינו אסור אלא בתבשיל שיש בו בשר או יין זה וק"ל עכ"ה: