פרישה, יורה דעה ריג

(אמר קונם שאיני מדבר עמך שאיני עושה לך כו' ז"ל הר"ן בכולהו גרסי' שאני בלא יו"ד משום דנדרים מתפיס חפצא אנפשי' תני בלשון שאני כו' והביאו בכ"מ בפ"ג דנדרים ומסיק וכן יש להגיה בכל הני שאני בלא יו"ד עכ"ל ולעיל בסימן ר"י שאמר מודרני ממך או מופרשני ממך א"ש גם ל' שאיני אוכל דשם הגוף הוא החפץ אשר אוסר והרי אומר מודרני או מופרשני על הגוף שהוא יהא מופרש או מודר ממנו שלא יאכל הוא עמו ודו"ק עכ"ה):

אבל אמר קונם פי מדבר עמך כ"כ הרא"ש והר"ן ואע"ג דקונם פיו מדבר משמע דקונם קאי אדיבור ומשמע נמי דקאי אפה וכיון דסתם נדרים להחמיר אמרינן דאפה קאי ופיו הוי דבר שיש בו ממש וכ"ש שאם אומר יאסר עליך פי כו' דאיסור קאי בודאי אפה:

האומר אשנה פרק זה הוי נדר גמור ז"ל הרא"ש לאו היינו נדר ממש דלא מקרי נדר אלא שמתפיס בדבר הנדור אלא מחשבין ליה כאילו נדר צדקה דאמרינן בפ"ק דר"ה בפיך זו צדקה עכ"ל וה"ה שאר מצות כ"כ רמ"א וז"ל מ"ו לכאורה משמע בלא שבועה וכן הרא"ש לא הזכיר שבועה אכן התוס' פירשו דבשבועה מיירי ע"ש וכן בר"ן עכ"ל:

אמר קונם עיני בשינה כו' ע"ל בסימן רל"ו:

ולא חיישינן שמא למחר ישכח נדרו וישן כי אינש מזדהר באיסור נדר ואינו מזדהר בתנאי וק"ל: