פרישה, יורה דעה קסו:ב

ולא ישכור ממנו בפחות ול"ד משכנתא דנכייתא דסימן קע"ב דהתם הלוהו על חצירו דמשכנתא כזביני דמי (משא"כ בהלוהו ודר בו שלא על אותו חצר הלוהו אלא על אמונתו הלוהו עכ"ה) ועוד כיון דמנכה לו בכל שנה אע"ג דזימנין אינו נהנה מפירותיהן ואפשר שכל חובו יכלה בנכייתא זה לפיכך שרי משא"כ הכא דלא הלוהו על חצר זה שלא נתנו לו למשכון וגם הקרן קיים לו אלא שהוא ירצה לפרוע לו מכיסו ממקום אחר בפחות הלכך אסור דמיחזי כרבית וכ"כ נ"י בשם רשב"א דף צ"ז ע"א (וסיים שם הנ"י ול"נ לחלק בין בית וחצר לשדה כו' דאף בחצר ובית שרי בנכייתא וא"כ רבינו שמחלק בין בית וחצר לשדה כמ"ש בסימן קע"ב ודאי סובר תירוץ השני עכ"ה):