פרישה, יורה דעה קכד:א

דהיינו כל שזוכר ומזכיר בפיו ע"א ומשמשיה כן הוא ל' הרשב"א שכתב כל שהוא זוכר ומזכיר בפיו ע"א ומשמשיה והביא ראיה מהתוספתא דאיתא התם איזהו גדול כל הנודר ומזכיר שם ע"א ומשמשיה ע"כ ופירושו שזוכר במחשבה ומזכיר בפיו ומתוך שמזכיר בפיו אנו יודעין שזוכר ג"כ במחשבה ומ"ה אף שבשעת נגיעה אינו מזכיר שום ע"א מ"מ כיון ששומעין ממנו שרגיל להזכיר בפיו מסתמא בשעת נגיעה היה מחשבתו על רע"א: