פרישה, אורח חיים עח:א

פוסק עד שיכלו המים וחוזר לקרות פי' חוזר לקרות מיד ואינו צריך להרחיק ממקום המים כלל ולא עוד אלא אפילו אם בא לפסוק בתפלתו אינו רשאי רשב"א. והג"מ כתבו וכשחוזר להתפלל צריך להתרחק ממי הרגלים ד' אמות ואותם מים וניצוצות שעל ברכיו ורגליו א"א לקנחם לכן צריך לכסות בבגדים אשר לא נתז המים עליהם ע"כ אבל ב"י מסיק הלכתא כרשב"א וכ"פ רמ"א בד"מ וכן משמע דברי הרא"ש ורבינו ובש"ע כ' בסי' זה כיון שהם מכוסים בבגדים משמע לכאורה דפסק כהגהות מיימון הנ"ל אבל יותר נלע"ד דודאי לא יפסוק בש"ע נגד מה שמסיק בב"י אלא לאו דוקא קאמר מכוסין אלא ר"ל שנבלעו המי רגלים בבגדיו שנפלו עליהן מתחילה ואינם בעין אף שיש בהם כדי להטפיח ודו"ק: