פרישה, אורח חיים עה

טפח המגולה באשה במקום שדרכה לכסותו פי' אבל במקום שאין דרכה לכסות כגון פניה או ידיה לית לן בה מפני שהוא רגיל בהם ולא טריד וכן מדייק ב"י מלשון הרשב"א דס"ל כן:

אסור לקרות ק"ש כו' כתב הרא"ש ואפי' אשה כנגד אשה:

אפי' היא אשתו דכנגד אשה אחרת אפי' באצבע הקטנה שלה אסור להסתכל:

וכן אם שוקה כו' כלומר שאעפ"י שאינו מקום צנוע באיש הוה ערוה באשה:

ושיער של אשה כו' אפי' של אשתו ומה שלא תשיב רבינו קול באשה ערוה שהרא"ש פירשו לשמוע אבל לא לענין ק"ש ומסיק ב"י בשם ר"י דקול ערוה הוא אפילו לק"ש ודוקא במנגנת ולא במדברת:

אבל בתולות שדרכן כו' כתבו הג"מ דה"ה לכל קול שרגיל ביה מותר:

ערוה בעששית פי' מחיצות זכוכית או של קלף אסור לקרות כנגדה דבראיה תליא מילתא כדכתיב לא יראה בך ערות דבר ולהכי בלילה או סומא או שהחזיר פניו ממנה אפי' ביום מותר. רמב"ם. ולענין צואה הוא להיפוך כדלקמן סי' ע"ו: