פרישה, אורח חיים תרכו:ה

דתנן תקרה שאין עליה מעזיבה מפקפק כו' לקמן סימן תרל"א ור"ל דבעל העיטור התירו מטעם האחר כו' דבלא טעמא הנ"ל דחילק בין סוכה שכולה מכוסה ליש בה ג"כ אויר התירו אפי' בסוכה שיש בה אויר מטעם דאין עליהם דין סכך פסול ומביא ראייה ממפקפק דהיינו שמסיר המסמרים לחוד וסגי בהכי ואי הוה סכך פסול תחלה לא הוי סגי בהסרת מסמרים שהרי קתני דוקא תקרה שאין עליה מעזיבה הא יש עליה מעזיבה לא מהני פקפוק וכמ"ש לקמן סימן תרל"א ואע"ג דיש לחלק ולומר הא דלא מהני פקפוק במעזיבה משום דשם לא שינה מידי בפקפוקו דהא עדיין המעזיבה עליו ונשאר בפסולו משא"כ כאן דהפסול הוא משום דמחובר במסמרים הוא והרי הסיר המסמרים מ"מ גם במעזיבה י"ל כיון שפקפוקו נסתר שם מעזיבה מעליו וכיון שאין עליה דין סכך פסול א"כ גם בנידון דידן אע"ג דהקנים דלעיל מחוברים כיון שאין עליהן דין סכך פסול והסכך בפני עצמו יש בו שיעור צלתה מרובה מחמתה כשר. ולא מחשבי' הסכך הכשר שכנגד הרעפים כמאן דליתא אף דלא פקפק הרעפים ופסולין עדיין משום תעשה ולא מן העשוי דדוקא בסכך אילן שהוא סכך פסול אמרי' כן וא"ת באמת למה לא יהיה להם דין סכך פסול מ"ש מאילן י"ל דדוקא אילן מחשב סכך פסול מחמת עצמו דהא אין לו צד היתר בעודו שם אילן עליו דאחר שקצצו אין שם אילן עליו משא"כ בהסי' המסמרים שלא נשתנה התקרה ולא שמו ולכך אין שם פסול עליו וק"ל: