פרישה, אורח חיים תקנא:א

כדרך שאסרו כו' מ"ו כתב ז"ל כדרך שאסרו כל משא ומתן פי' בין משא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה או שאר משא ומתן ה"נ כל בנין אסרו אבל מ"מ אינו דומה למשא ומתן דהתם ממעטין מעסקיהם קאמר ר"ל רק כדי פרנסתו ובבנין אפילו מעט אסור ואעפ"י שפי' התוס' פ"ק דמגילה פי' ממעטין לאו דוקא דאל"כ היה לו לפרש מאי קרי מיעוט שמחה אכן התוס' דפ' החולץ כתבו להדיא איפכא וז"ל ונראה דריבוי משא ומתן קאמר שמיעטו יותר מבשאר ימים ע"כ ועכשיו נהוג להקל שלא חוששין באיסור משא ומתן כלל ואפשר דס"ל דעכשיו הכל הוא כדי חיינו וכמ"ש התוס' בפרק איזהו נשך ע"ש עד כאן לשונו: