פרישה, אורח חיים תקלט:ה

אבל מציאה אסור לטרוח כו' הטעם משום דגבי מציאה לא הוציא עליו שום קרן וליכא הפסד כלל משא"כ בסחורה דהוצאת ממונו בחנם הוי הפסד דאילו היה המעות בידו הוי מרויח בהם וכעין זה כתב הרא"ש דשאני מציאה דליכא משום פסידא אלא רווחא בעלמא הוא אבל פרקמטיא ביטול דידה פסידא הוא א"נ ע"כ לא שרינן משום רווחא אלא מקח וממכר שהוא דרך כל אדם לא מקרי מלאכה וגם ליכא טירחא אבל מליחת דגים מקריא מלאכה ואיכא טירחא לא שרינן משום רווחא עכ"ל: