פרישה, אורח חיים תקיז:א

וכן קמח שנטחן היום שרי כו' ומשום מוקצה ליכא דחיטין נמי חזו לכוס כו' מה שהתיר מטעם דחזו לכוס ולא התיר מטעם דגמרו בידי אדם וכמו שהתיר הרא"ש לעיל בסי' שכ"ה פת של עו"ג שנאפה בשבת משום דגמרו בידי אדם י"ל דשאני התם שהיה קמח או עיסה בין השמשות ולא היה מחוסר אלא לישה ואפייה או אפייה לחוד לכן מתירין מטעם דנגמרה בידי אדם אבל כאן כשהיו חטין בין השמשות שמחוסר הרבה מלאכות טחינה הרקדה לישה ואפייה לא אמרינן הוי גמרו בידי אדם ודינן כאילו הוי במחובר דמודה בו ר"ש וכמו שהארכתי בביאורי לעיל סימן שכ"ה ע"ש: