פרישה, אורח חיים תלא:ה

שיבטלנו בלבו כו' דכתיב לא יראה לך חמץ שלך כו' וכשמבטל הרי הוא מפקיר אף ע"ג דאדם שמפקיר נכסיו בלשון ליהוי כעפרא דארעא אינו הפקר ומכ"ש הכא דלא מבטל אלא בלב מ"מ שאני חמץ שאינו ברשותו של אדם שהרי אסור בהנאה אלא שעשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו ומש"ה בגילוי דעת בעלמא דלא ניחא ליה דליהוי זכות ביה סגי ומהני אפילו לחמץ ידוע עכ"ל ר"ן: