פרישה, אורח חיים תכב:א

מתחיל מודים ז"ל מ"ו והוא כנגד התלמוד שאמר אם לא אמרה בעבודה חוזר לעבודה דהיינו רצה ובאשר"י פ' תפלת השחר דף ע"ח ע"ב משמע נמי דלא ס"ל כוותיה אלא מיד כשסיים הברכה הוא חוזר לרצה במקום שמחזירין במקום שאין מחזירין כגון יעלה ויבא בערבית דר"ח ועל הנסים מיד כשמסיים הברכה אינו אומר אפילו בלא חתימה אלא יעלה ויבא לחוד משום דהוי הפסק ע"ש וע"ל סי' קי"ד עכ"ל ואני אומר דסיים הברכה שהזכיר הרא"ש ר"ל שגם התתיל הברכה שאחריה וכן פי' לעיל סי" קי"ד וכ"כ שם בק"ש וגם במנהגים אצל משיב הרוח ע"ש שמוכרח לומר כן: