פרישה, אורח חיים שפט

אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות דרך המבוי כל היום כו' נראה דר"ל בכל יום ויום ואע"ג דמשתמש בכל יום דרך מבוי מ"מ כיון דאין משתמש אלא להוציא כלים גדולים אבל כלים קטנים ניחא לי' להוציא דרך בקעה או קרפף חשוב פתחו למבוי והוי כמו שאינו רגיל וזה שדייק רבינו לכתוב גמלים וקרונות שהם כלים גדולים דמשמע אבל כלים קטנים דיכול להוציא ולהכניס דרך חלון בקרפף שם מכניס ומוציא ומש"ה קאמר דהוי כמי שאינו רגיל ולא כתב דהוי שאינו רגיל:

מאחוריו לבדו שיש לו אויר טפי והוי כו'. ז"ל הגמרא דף ס"ז ע"א מ"ט בפיתחא דמייחד לה בההיא ניחא ליה ופירש"י משום דאיכא אוירא טפי ממבוי:

כמו שאינו רגיל שאינו אוסר אף זה חשיב כאינו רגיל:

והוא שיש בבקעה או בקרפף יותר מבית סאתים אבל אם אין כו' וגבי ישראל כתב איפכא כבר נתן רש"י טעם לזה בפרק הדר (עירובין דף ס"ז ע"ב) וז"ל ישראל שיש לו פתח לקרפף ופתחים למבוי ושכח ולא עירב במבוי אם קרפף בית סאתים הוא שראוי להשתמש בו אינו אוסר על בני מבוי ואע"ג דלגבי כותי חשיב זוטר לגבי ישראל נפיש דהא בשבת ליכא הוצאות משאות יתירות וסגי בהכי עכ"ל:

ואינו מסתלק מן המבוי ואינו דומה למ"ש ס"ס שפ"ו שכופין על מדת סדום ודחינן אותו למבוי שאינו רגיל בו דשאני התם דמ"מ יש מבוי ולא יעבור דרך מבוי זו כלל משא"כ כאן דא"א לו בלא מבוי זה להכניס ולהוציא בו כלים ששבתו בחצר ודו"ק:

שהוקף לדירה פי' והוי כבית: