פרישה, אורח חיים שעח

ופתוחות למבוי פירש"י ותוס' דנקט פתוחות זו לזו דאז אין להם דריסת הרגל זו על זו דאי הוו להו זו לפנים מזו אסרה פנימית אחיצונה דאפילו בפני עצמן אסורה כל א' להשתמש עכ"ל מזה משמע דמיירי שהחיצונה לא עירבה כלל ועיין בב"י דלא משמע כן רק האמצעית נתנו עירובן בתוך כל אחת מהחיצונה ולפ"ז מ"ש רבינו וב' חצירות לא עירבו יחד לשון שאינו מדוקדק הוא אלא משום דגבי אמצעית נקט עירבו יחד נקט גבי חיצונים דלא עירבו יחד:

ופתוחות למבוי ובגמ' נאמר לר"ה:

עם האמצעית כו' פי' שהאמצעית נתנה עירובה בזו ובזו או שכל א' מהחיצונה נתנה עירובה באמצעית בשני בתים אבל נתנו באמצעית בבית א' שלשתן מותרות זו עם זו כ"כ המ"מ:

או ששכח א' כו' פי' עירבו כל א' לעצמה רק ששכח:

ב' אסורות כל דריסת רגל האוסרת במקומה אוסרת שלא במקומה ורגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה בין מן הפנימית בין מן החיצוניי' דא"א פנימית תיחד דשא דהא אין עירובה אצלה:

יסלקנה מעליה כו' דאמרה לתיקוני שדרתיך ולא לעוותי:

או שנים בחיצונה כו' ולא גזרינן אטו ב' בפנימית שלא עירבו:

אין אוסרים עליה שהרי יש לכל א' היתר במקומו: