פרישה, אורח חיים שסז:ב

ומ"ש רבינו בריש הסימן ז"ל וה"מ שאוסר עליהן כגון שאין הבית פתוח אלא לאותו חצר ר"ל שזה אסור בפשיטות משא"כ אילו היה פתוח לשני חצירות אז יש חילוק דאינו אסור כ"א בחצר שרגיל לצאת וליכנס ואז אוסר אף שאין רגיל לערב עמהן או שרגיל לערב עמהם אף שאינו רגיל לצאת וליכנס עמהן בחול בכל אחד מהני גוונא אוסר. ואם אינו פתוח אלא לחצר אחד אף שעדיין לא עירבו מעולם אפ"ה כיון שאוסר עליהן כשמבקשים עתה לערב יכול אשתו לערב אף שהוא מוחה בה: