פרישה, אורח חיים שכח:ד

ואסור לאחר הדבר כדי לשאול אם הוא מותר כו' עד הנשאל ה"ז מגונה עיין בתרומת הדשן סימן נ"ח ובכתביו סימן קכ"ו שכתב הטעם שהיה לו להודיע דין זה לבני עירו קודם שיצטרכו ע"ש ונראה דרבינו לא ס"ל ה"ט דא"כ הו"ל לכתוב וללמדינו שצריך להודיע ולדרוש הדין ברבים דא"צ לשאול. לכן נראה דרבינו ושאר הפוסקים ס"ל דפי' הנשאל ה"ז מגונה ר"ל מי שמקפיד על מי שמתיר לעצמו ואינו שואל מפני שמקפיד על כבודו שלא להורות שום דבר זולתו ה"ז מגונה. והשואל ר"ל שרוצה להחמיר שלא לעשות שום דבר זולת שאלת המורה. ה"ז שופך דמים. ומ"ש והרי כתוב אומר וחי בהם איפשר שרמז למ"ש הגמ' והביאו ב"י בי"ד סימן רמ"ב דכל דבר הוראה הנמצא כתוב אפילו בפסקי הגאונים א"צ לשאול עליהן להרב ע"ש. ומש"ה כתב כאן נמי והרי הכתוב אומר וחי בהן פי' וא"צ שאלה להרב להדבר הכתוב בפירוש: