פרישה, אורח חיים שכד:ה

ואין מחתכין השחת והחרובין לפניה כתב ב"י דבגמרא מפרש טעמא משום דמיטרח באוכלא הוא כלומר דבלא חיתוך נמי חזי לאכילה משמע שאם לא היו ראוים לאכילה בלא חיתוך כגון שהיו יבשים או שהיתה הבהמה עוד קטנה שאף השחת קשה לו וצריכה חיתוך שוויא אוכלא היא ושרי ורבינו לא כתבו מפני שסמך על מה שכתב בסמוך דשוויי אוכלא משווינן ועיין בדרישה: