פרישה, אורח חיים שב:ח

טיט שעל רגלו לאו דוקא אלא ה"ה מנעלו והא דאמרי' בסמוך דאין מגרדין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן לא דמי דהתם ?טממא כשגורד המנעל בסכין או בציפורן הוא ממחק אבל בקנוח בקורה או בכותל או בקרקע אינו ממחקו ואפי' ימחק לית לן בה דלאו פסיק רישיה הוא ב"י ע"ש מהררי"א: