פרישה, אורח חיים רעה

אין פולין פירש"י אין מעבירין כנים מבגדיו דמתרגמינא בערתי פליתי כן פי' רש"י ולא יפלה את כליו:

או אשתו כו' ויש מתירין וסמ"ק בשם ר"י אוסר באשתו אפילו יודעת לקרות וקוראת עמו כיון שדעתה קרוב אצל דעתו אינה משמרתו. ובש"ע פוסקלקולא ועי' בד"מ:

ובמדורה אפילו עשרה כא' כו' בגמרא מיתיבי פעם אחד קרא ר' ישמעאל והטה וכו' שאני ר' ישמעאל הואיל ומשים עצמו על דברי תורה כהדיוט ע"כ. והנה תמיה על הפוסקים שהתירו סתמא לכל למדן הלא הרבה פעמים נמצאים אפילו בימינו אנשים כשעוסקים בלימוד אין להם מחשבה חוצית מחמת רוב העיון ושמעתי מחכם א' שהיה סומך על מה שהיה סומך נר של שעוה ואין בקל להטות וכן נ"ל רש"ל וז"ל הגה"ה אשר"י פ"ק דשבת דף קע"א ע"א מסתפקא לי נר של שעוה שאין שייך בו הטייה אם יכול לקרות לאורה עכ"ל וב"י כתב על הגה"ה זו ול"נ פשוט לאסור דהא שייך בו שימחוט ויחתוך ראש הפתילה:

שבקל יכול להטות לפי שזנבות האודים סמוכים להם אין זה מכיר בבא חבירו להבעיר ולחתות ועוד שיושבים רחוקים זה מזה:

שאימת רבן עליהן כו' ואין פושטין יד לשום דבר ואפילו בחול אלא ע"פ רבן רש"י:

והרב יכול לראות לאור הנר מהיכן יקראו התינוקות כו' ז"ל המשנה באמת אמרו החזן רואה היכן תינוקות קוראין אבל הוא לא יקרא כו' ופירש"י החזן חזן הכנסת המקרא את השבעה הקוראים בתורה ופעמים שאינו יודע היכן קוראין התינוקות של בית רבן בשבת זו והן קורין כסדר לאור הנר בבהכ"נ ויודע שהיא פרשה של שבת זו לישנא אחרינא מלמד תינוקות ורואה היכן יתחילו למחר והיכן יסיימו פרשיותיהן עכ"ל. פי' לפירושו שהמלמד רואה היכן יתחילו ללמוד למחר אבל לא בעינן למימר שהתינוקות יקראו למחר הפרשה בס"ת בתוך שבעה העולים לס"ת דודאי דומיא לרואה היכן קורין תינוקות של בית רבן בשבת זו והן קורין כסדר לאור הנר בב"ה כו' דלעיל קאמר דפירושו שהן קורין דרך לימוד בעלמא. והא דרש"י פי' לקמן ראשי פרשיות ומריצן בפיו שמתוך שראש הפרשה שגורה בפיו הוא נזכר בכולה למחר ומסייע את ז' הקורין בנקודות וטעמים בלחש ע"כ זהו לפירוש ראשון וק"ל. ורבינו שכתב והרב יכול לראות לאור הנר מהיכן יקראו התינוקות ולסדר כו' זהו כפי' שני של רש"י:

ראשי הפרשיות לאו דוקא אלא כל שיודע הפרשה על פה ובקצת דברים צריך לראות בספר שרי שמאחר שאינו מעיין בספר תמיד אית ליה הכירא ולא אתי לאטויי ב"י וש"ע:

אינו בקי בהם וצ"ע רב כו' נראה דמ"ש ב"י דמשום הטייה לא הוה גזרינן זהו כתב דוקא לפי דעת הרמב"ם אבל לדעת הרי"ף והרא"ש אפשר משום הטייה לחוד נמי הוה גזרינן ובנפט הוצרך ליתן ב' טעמים לקולא דלא שייך ביה חשש הטייה ולהסתפק ממנו ומטעם זה סתם ג"כ רבינו וכתב אינו בקי בהם וצ"ע רב משמע דאסור מטעם הטייה הנ"ל דאי משום הסתפק ממנו ה"ל לפרש ובנפט אמר שגם הסתפק לא שייך שם הואיל והוא מאוס ובזה נתיישב מ"ש ב"י ויש קיצור בדברי רבינו ע"ש:

ורש"י מחמיר כו' ולפ"ז היה אסור לבדוק הציצית בהשכמה לאור הנר אבל אני שמעתי מפי חכם שנהגו להקל בכל הני הנזכרים. האידנא משתמשין בנירות קנדל"א דאין שייך בהן הטי' גם לפי' ראשון:

בשל נפט הכל מותר ולא בא לאשמועינן אלא שבשמש קבוע אסור כו':