פרישה, אורח חיים רסד

בין כל נר שמדליק בבית כו' לאפוקי ממ"ש המרדכי בשם השר מקוצי שדבר שיכול לעשות בלא נר כגון להוציא יין מן החבית מותר להשתמש לאור אלו הנרות:

ור"ת התירו פי' בין קנבוס בין צמר גפן:

אם כיון להדליק כו' פי' להוסיף אורה:

שלא תטבע בשמן אע"פ שג"כ דולק הואיל ולא נתנו כדי להדליק כן פי' המ"מ לרש"י ועיין בב"י וז"ל סמ"ג אם להקפות את הפתילה כדי שתהא עומדת למעלה ולא תשלשל למטה מותר:

ולא בעטרן פסולת דזפת שבתחלה זב הזפת עב ואח"כ צלול והוא נקרא עטרן וכיון שהוא צלול נמשך אחר הפתילה ר"ן:

ושמא יניחנו ויצא פירש"י ואין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא:

ולא בצרי מפני שריחו נודף כר אע"פ שיש עוד טעם מפני שהוא עף בכותלי הבית ויש בו משום סכנה לא כתבו רבינו שאותו טעם איני תלוי בשבת ב"י:

וחלב מהותך עיין בפי' ר"ן שפירא דהיינו מיחוי שלא נקרש עדיין ואסור חלב מהותך אטו אינו מהותך:

וקרבי דגים שנימוחו רא"ף:

מדליקין בהן אפי' בעינייהו דאפי' ממשכי רק שגזרו אטו שאין מהותך לכך התירו אם נתנו בהם מעט שמן ולא גזרו אטו שאר שמן פסול שיערב ג"כ בהם דהוה גזירה לגזירה גמר'. ולאו דוקא שמן זית דה"ה שאר שמנים כשרים:

ור"ת אסרו כי פתילות שאסרו חכמים אסרו בכל ענין אשר"י:

ואם כרך שעוה סביב הפתילה פי' פתילה כשירה דמודה ר"ת. רש"ל:

ולזה הסכים א"א ז"ל עיין בשלטי הגבורים ר"כ ב"מ שהביא תשובת הרי"ף שאוסר כה"ג ומיושב דלא תקשה ליה אהדדי:

מ"מ נהגו הנשים לשון אשר"י ונוהגות הנשים: