פרישה, אורח חיים רמט

אלא א"כ התחילו ג' ימים כו' כתב הרי"ף והרא"ש הטעם משום דלא מתהני להו אכילה ושתייה תוך ג' ימים הראשונים משום טירדא ופחדא דליבא ובתר ג' ימים פרח פחדייהו. וכתב ב"י רבינו כתב דין זה אע"ג שאינו נוהג בזמן הזה אגב גררא דאין שולחין אגרות ואין מפליגין בספינה דבהדייהו מיתנא דין זה:

ואם התחילו פי' ג' ימים קודם אין מפסיקין דכתיב עד רדתה אפי' בשבת ועיין בדרישה.

או לבית האושפיזא ודוקא אם יכול למצוא שם צרכי סעודת שבת במקום שכלו הג' פרסאות וגם היא מקום ישוב בטוח מסכנה אבל אם לאו מותר לילך אפילו כמה פרסאות וכן אם שלח שליח להודיע לבני ביתו שבא מותר ב"י ועיין בדרישה:

נמי אין לקבוע כו ואפי' סעודת אירוסין אבל סעודה שקבועה זמנה היום כגון סעודת מילה ופדיון הבן ודאי שרי רמ"א ועיין בדרישה:

בערב שבת רבינו מפרש דבע"ש ממש קאמר לאפוקי מפירש"י. ועיין בדרישה:

פי' בשעת בית המדרש כתב הגאון מהר"י ז"ל זה הפי' הוא מלשון הגמרא ואולי המחבר דייק מיניה מדמפרש הגמרא האי פי' אסעודת שבת ולא פי' ג"כ אע"ש שר"ל מזמן מנחה ולמעלה ש"מ כל היום במשמע ועי' בדרישה: