פרישה, אורח חיים רמד

היה מתיר ר"ת כו' ב"י דיקדק מלשון היה מתיר פי' מתחלה היה מתיר אבל כשבא לבנות ביתו לא יסמוך על היתרו וכן הוא בתוס' משום שיש לחלק דאריסות שדה לעולם היא דרכו לקבל באריסות משא"כ בבנין שלפעמים שוכרים מידי יום ביומו והרואה יאמר שישראל צוה לו לעשות מלאכה בשבת:

שיבנו לו בשבת דהא אפי' אריסות שדה דחלק ישראל משביח במלאכה שרי כ"ש בקבלנות שאין שבח לישראל כלל במה שממהר לבנות לו בשבת. ור"י אסרו מטעם הנ"ל דאינו דומה לאריס כמו שחלקתי:

ואפילו סיתת כו' משום שהן לצורך מחובר:

אסור לישראל לשקען כו' ע"ל סי' תקמ"ג ששם כתב רבינו שבית שבנה באיסור אסור ליכנס בו: ואם אינו מפורסם שהוא של ישראל מותר כ"כ הכלבו וכ"פ רמ"א:

או יארוג לו בגד מותר כיון דדבר תלוש הוא ולא לצורך מחובר כלל ומייתי זה כאן מדברי הרמב"ם ואגב גררא משום סיפא וה"מ בכותל כו' ב"י. עי"ל דאילו הוה מייתי סיפא לחוד ה"א דוקא כותל שהוא מחובר אסור אבל אבנים שהם תלושים ואינן ניכרין שהן לצורך ישראל שרי קמ"ל דגם זה אסור דומיא דשכרו לכתוב לו ספר ולארוג לו בגד בלא קציצה לשנה וק"ל: