פרישה, אורח חיים יח

לילה לאו זמן ציצית היא כו' כבר כתבתי הטעם ריש סימן י"ז:

י"א כל מה שליבש בלילה כו' דעת ר"ת הביאו הרא"ש וכן כתב הרמב"ם מותר ללבוש כו':

ומאימתי מברך כו' עיקר הראייה היא מזה דמשמע דמיירי בכסות המיוחד ליום מדקאמר מברך עליה כשיבא זמן ציצית ואפ"ה קאמר ברישא דמותר ללבוש ציצית בלילה ולא יברך עליה ש"מ דאפי' המיוחד ליום אינו מברך עליה בלילה ועיין בדרישה:

משיכיר בין תכלת שבה כו' כתב ב"י אפשר שלמד כן מק"ש ורבינו יונה מסופק בזה אם נדמה אותו לתפילין דזמנו משיכיר חבירו. ובמרדכי כתב כיון דלא כתיב ביה יום אלא וראיתם אותו בראייה תליא מילתא ומעמוד השחר שרי וכן עמא דבר עכ"ל. ואחר תפילת ערבית אפילו הוא יום אין מברך עליה מהרא"י סימן קכ"א:

וסדינין אע"פ כו' כתב ב"י מנהג פשוט שלא להטיל ציצית לסדינין בין הם של פשתן בין הם של צמר עכ"ל: