ובסמ"ג כתב שאין אנו רגילין לקבוע אלא בפת כו' וכ"כ רבינו בשמו בסי' רי"ג וכתב ב"י ז"ל דדעתו לומר דבמקום שאין רגילין להסב עליו לאו הסיבה היא והמסובין עליו בטלה דעתן ורבינו סבר דכל שהסיבו עליו אע"פ שאין רגילין להסב א' פוטר את חבירו עכ"ל והאריך עוד שם וכתב שדברי הסמ"ג הם כדברי התוס' כו' ע"ש: