פרישה, אורח חיים קסח:ח

אבל טריתא כו' ואם קובע סעודתו עליו מברך המוציא ושלש ברכות זה קאי אטרוקנין דלעיל שכתב לעיל סתם שמברך עליו המוציא חזר כאן רבינו אחר שחילק בינו לבין טריתא ופירש שר"ל שחייב בהמוציא היינו דוקא בקובע סעודתו משא"כ טריתא שאפי' קביעות לא מהני ביה אע"פ שמפשט דבריו אינו נראה כן אפ"ה מוכרחים אנו לדחוק ולפרש כן מחמת סוגיית הגמרא והרא"ש ב"י. ועיין בדרישה מ"ש שנראה שאינו מוכרח לפרש כן: