פרישה, אורח חיים קנד

אע"פ שמתפללין בה כו' ע"ל סי' תקע"ט:

ויכולים להשתמש בהן ע"ל בסי' כ"א דהב"י הוכיח בכולהו דוקא בשאינם ראוין עוד למצותן ואפי' בציצית ולא כמו שכתב הטור שם ואני כתבתי שם שהדין עם רבינו:

ורצעות של תפילין עיין בדרישה:

וכסא שנותנין עליו ס"ת עיין בדרישה:

ווילון שתולין לפני ההיכל מפרש בגמרא הטעם דזימנין דעייפי ליה ומנחי ס"ת עילויה א"נ זימנא פרסי לה אס"ת מש"ה תשמיש קדושה הוא וכתב ב"י וממילא לדידן דלעולם אין מניחין ס"ת על הפרכת תשמיש דתשמיש הוא עכ"ל. והאי דפורסין פרוכת לפני הארון נפקא לן מדכתיב ופרשו עליו בגד תכלת מלמעלה ר"ן דף שס"ו:

בקבר ת"ח שונה הלכות פירש"י אפי' לא שימש הת"ח בתלמוד ובגמרא אלא במשניות וברייתות:

ובכלי חרס כתב הר"ן אעפ"י שגונזין אותו עושים לו תקנה במה שאפשר לקיימו שנאמר ונתתם אותו בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים:

אין עושין מתיבה כסא כו' הוא שמכניס אותו ביום שמוציאין בו ס"ת להניח עליו:

הבימה אין בה כו' פירש"י בימה שהיו עושים למלך ולעיל בסי' ק"נ כתב רבינו ומעמידין בימה באמצע ב"ה לעמוד עליה הקורא בס"ת כדי שישמעו כולם משמע דלאו דוקא אמלך קאי: