פרישה, אורח חיים קמה

ולא המתרגם יותר מהקורא עיין בדרישה:

קטן מתרגם על ידי גדול כו' כלשון רבינו כן לשון התוספתא והביאו הרי"ף פרק הקורא את המגילה עומד דף שע"ג ושם בתוספתא וברי"ף מסיים שנאמר ואהרן אחיך יהיה נביאך ומכאן מוכח דקטן וגדול דקאמר לאו ממש אלא ר"ל קטן וגדול במעלות דאל"כ איך הביא ראיה מאהרן ומשה (ועיין בדרישה) ופי' שם הר"ן קטן מתרגם ע"י גדול שהגדול קורא וקטן מתרגם אבל אינו כבוד לציבור שגדול יתרגם ע"י קטן שהקטן יקרא והגדול יתרגם שנאמר ואהרן אחיך יהיה נביאך ומתרגמין יהא מתורגמך והוא קטן לגבי משה עכ"ל:

אין אנו צריכין לשון צריכין אינו מדוקדק דהל"ל אין אנו מבינים:

תרגום דרבנן פי' תרגום שתיקנו חכמים לקרותו:

לא שנו כו' שצריך לקרות בהפטורה כ"א פסוקים וכמ"ש רבינו לקמן סימן רפ"ד:

אלא במקום שאין תורגמן כו' הא דדייקו התוספות דמשמע שגם בחכמי התלמוד היו מקומות שלא היו מתרגמין ומה דייקו דילמא שאני התם דלא היו שם תורגמן י"ל דהכי משמע להו דאם היה חייב כל כך היו חייבים לשכור להם מתורגמן ממקום אחר ולפ"ז מה שמסיים רבינו אבל לדידן מה תועלת בתרגום כו' לאו דוקא דגם בימיהם לא היו כולם בקיאים בלשון תרגום דאל"כ היו כולם חייבים לשכור להם כמ"ש:

שיש תורגמן פוסק כשקורא בהפטרה י' פסוקים וכ"כ לקמן בסימן רפ"ד: