פרישה, אורח חיים קכ

אע"פ שאין נושאין כפיהן כו' כדי שלא לחלק בין מנחה לשאר תענית שנושאין בהן כפיהן ועיין מ"ש ב"י ז"ל אך מ"ש כ"א במנחת תענית ובמנחת יה"כ כו' אין נוהגין בזה בספרד כמוהו ולא בצרפת ובפרובינצא כו' וצ"ע דמיד אחר זה בריש ע"ב כתב ז"ל אך בפרובינצא ובצרפת נוהגים לומר ערבית שחרית ומנחה רצה כו' והרי דבריו במנהג פרובינצא סותרין זא"ז:

פירוש ברצה וקורא רצה עבודה ע"ש שנאמר בקרבנות לרצון לפני יי':

שהיא במקום קרבן כו' ולפי זה ה"פ ואשי ישראל ותפלתן תפלות ישראל שהם במקום האשים שהם הקרבנות תקבל ברצון:

וע"ז תיקנו ואשי ישראל ולפ"ז המדרש ה"פ ואשי ישראל כלומר אנשי ישראל הנקרבים ע"י מיכאל או יהיה מלשון אשה ריח ניחוח כלומר קרבנות ישראל דהיינו נפשותן של ישראל שהן עצמם כקרבנות ע"י מיכאל גם תפלתן של ישראל תקבל ברצון:

וי"מ אותו כו' דאותם שלא היו מתחילין במנחה אלא מאשי ישראל היו מפרשים כאן כאחד מן הפירושים הראשונים דאילו לפי' זה לא יתכן להתחיל מאשי ישראל שהרי אינו תחלת דבר כל זה כתב ב"י: