והיא נשבעת שבועת היסת לפי שאין זה שבועת המשנה אע"פ שהיא נוטלת אלא ה"ט כמ"ש ה"ה שכיון שהנכסים בחזקתה הרי היתומים כבאים להוציא וכמו שטוען לחבירו מנה לי בידך והלה כופר בכל בידוע שהנתבע נשבע היסת ונפטר אף כאן היא נשבעת ונשארים הנכסים בחזקתה וכשנשאת הוא בהפך ועד"ר: