פרישה, אבן העזר צא:יג

דמלוה ע"פ אינו גובה מהלקוחות (שיכול הבעל לומר שמא פרוע הוא ואפי' האשה מודה לאו כל כמינה לחייב בעלה בהודאתה כ"פ) דאיהו דאפסיד אנפשיה דלא איבעי ליה לאוזופי בלא שטר לאיתתא דקיימא לאנסובי (מיהו אם המעות בעין צריך לשלם כ"כ המרדכי ורבינו ירוחם ועמ"ש רבינו בסי' צ' סעיף ל"ט ומ"א ועיין מדינים אלו בסימן קי"ח ובח"מ סי' קי"ב כ"פ):