פרישה, אבן העזר פא

המקדיש (מעשה ידי אשתו אפילו מעלה לה מזונות ומעלה לה המעה כסף לצרכיה אין ההקדש חל כ"פ):

שהוא שלו ע"כ כדפרישית (עיין בדינים אלו בי"ד סימן רל"ד כ"פ) עיין בדרישה:

כגון שאומרת קונם מה שאני עושה לפיך רצה לומר דוקא שאומרת בלשון קונם שהוא לשון הקדש שחל על ידיה להיות קדוש קדושת הגוף ומוציא מידי שיעבוד שהיא משועבדת לו דהקדש מוציא מידי שיעבוד ומן הדין הו"ל לחול מיד קודם גירושין אלא שחכמים אלמוה לשיעבודיה דבעל שלא יחול כל זמן שהיא תחתיו אבל מיד שיגרשנה יחול ועיין בדרישה:

וכגון שאומרת יתקדשו ידי לעושיהן אבל הבעל אע"ג שאמר יתקדשו ידיך לעושיהן אפילו בלשון קונם לא חל ההקדש כיון שיכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה ר"ן אף על גב שהרמב"ם חולק ע"ז הר"ן דחה דבריו ע"ש:

שהרי הם שלו אף על גב דיכולה לומר איני ניזונת כו' מ"מ כל זמן שלא אמרה הם שלו:

ואפילו המותר ר"ל אף על גב דהוא לא שכיח ואין דעתיה עליה:

ותיאסר עליו ר"ל לחזור ולקחתם לפי שא"א לה ליזהר שלא תטחון ולא תאפה וכל שאר מלאכות שאשה עושה לבעלה ר"ש וזה אין שייך בנדרה שלא להניק בנו כמ"ש ריש סימן פ"ב וק"ל:

יוציא ויתן כתובה לפי שא"א לה שלא תעשה שום מלאכה שהבטלה מביא לידי שיעמום (פירוש שיגעון ועיין בדרישה):