כששלחם וכתב ב"י ז"ל דמשמע שאם לא אכל בשעה ששלחם אף ע"פ שאכל אח"כ הדרי ואיני יודע מנין לו ולא ראיתי מי שכתב כן ואפשר דס"ל דע"י אכילה דשעת שליחות הסבלונות מתוך אותה שמחה גמר ומחל אבל לא ע"י אכילה דבתר הכי ואפשר דה"ה דע"י אכילה דבתר הכי נמי סבר דמחל ומה שכתב כששלחם ל"ד אלא אורחא דמילתא נקט עכ"ל: