פרישה, אבן העזר מח:ט

שהאשה שנתקדשה לאחר בפני בעלה כו' דאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה ובודאי גרשה ומיהו נראה דזהו דוקא בדאמרה בהדיא גרשתני או שותקת אבל אי אמרה לא קדשתני מעולם בזה לא מהני מה שהיה בחופתה שהרי זה הוא ככל האומר לא לויתי הרי הוא מודה שלא פרע ואם יש עדים שלוה חייב לשלם ושוב אינו נאמן לומר לויתי ופרעתי כמבואר בח"מ סי' ע"ט: