פרישה, אבן העזר מז:ז

תוך כדי דיבור נאמנת והא דאמרינן לקמן בסימן מ"ט דאם קידש אשה וחזר מיד אפילו בתוך כדי דיבור ואמר שהמעות יהיו מתנה אינו יכול לחזור שאני התם שעבד מעשה שנתן המעות בידה וא"כ הואיל שנעשה מעשה בקידושין דיבור לא יכול לבטל מעשה אבל כאן דלא הוה אלא דבור בעלמא שאמר נתקדשה יכול לחזור תוך כדי דיבור דאתא דיבור ומבטל דיבור וק"ל: