פרישה, אבן העזר מד:יח

ואין ראוי לעשות כן כתב ה"ה הטעם כיון שאינה ראויה לביאה ולא אף לחופה אין ראוי לקדשה וי"א הטעם שמא יגע בבשרה עכ"ל ומה שאין אנו נזהרין מזה היינו משום שאנו מקדשין בשעת נישואין וכבר הוכנו כל צרכי החופה וטבחו טבחם א"א לדחותם מפני ההפסד. ועיין בי"ד ס"ס קצ"ב ולקמן ס"ס ס"א דפליגי אי חופה שייך בנדה היינו דוקא להיות מחשבת כנשואה לענין ירושתה ומציאתה אבל לכ"ע קידושין תופסין בה כמ"ש כאן: