פרישה, אבן העזר לח:ח

או שהקדים הלאו שאמר אם לא תתני כו' ואם תתני לי תהיה מקודשת כו' אבל אם אח"כ חזר והזכיר בלאו אחר שאמר "ואם "תתני "לי תהיה מקודשת הרי זה תנאי גמור (וכ"כ הר"ן בפ' מי שאחזו ד' תקצ"א) י"א דאפילו לא פירש כל דיני תנאי רק אמר סתם כתנאי בני גד ובני ראובן הוה תנאי גמור וכ"כ רמ"א (בשם הגהות מיימון פ"ו) ע"ש וכ"כ הרא"ש וכתבו רבינו לקמן בח"מ סימן רמ"א ע"ש: (להפליגה בדברים פרש"י שאין בלבו לשים תנאי אלא להקניטה בעלמא מרחקה ודוחה אותה בדברים כ"פ):