פרישה, אבן העזר לז:יג

וכתב הרמ"ה אי שוי' שליח אחרינא כו' נראה דהרמ"ה לא קאי אדין הסמוך לו בלבד דהיינו אם נתן רשות לשלוחו לקדשה כו' אלא קאי אכל דיני שליחות דאם כן מ"ש הכא מבשאר דיני שליחות: (ואפילו מיאון שנתבאר לקמן סימן קנ"ה אינה צריכה כ"פ):