פרישה, אבן העזר כט:ח

אמרה לו הילך מנה ואקדש אני לך כו' אפשר שחזר רבי' וכתב דין זה אף על גב דכבר כתבו לעיל כדי לאפלוגי לאשמעינן דכאן בעינן דוקא שיהא המקבל אדם חשוב הואיל והיא חסיר' ממונא משא"כ ברישא וכמ"ש בסמוך ובלא"ה לק"מ דלעיל העיקר לענין אם אמר הוא כלומר שבא לאשמעינן באיזה לשון מקודשת או אינה מקודשת והכא העיקר לאשמעינן משל מי יהא ממון וע"ל סימן כ"ז שכתבתי מה שהוסיף רבינו בכאן ואקדש אני לך ל"ד אלא לשון הגמרא תפס: