פרישה, אבן העזר כה:לב

אפילו צריכין לפריה ורביה כו' בא"ח סימן ר"מ הקשה ב"י מאי אפילו צריכין לפריה ורביה כו' דקאמר הא אדרבא עיקר קפידא כשאינה מעוברת דחיישינן שמא תתעבר והולד שיצא משם הוא פושע כו' ומתרץ מ"ש בני תשע מדות ר"ל אנשי ט' מדות ואאביהן קאי ולא אבנים שיוצאין מהן עכ"ל ומה שכתב רבינו אפ"ה באלו המדות פוגם הולד רצה לומר אע"פ שהיא צריכה לתשמיש כדי שתתעבר וה"א שיהא מותר אפילו הכי אסור משום שהולד יהא פגום אבל מדברי רבינו משמע דתולה בולד שהרי כתב תחלה בני אנוסים אין צריך לומר אם אנס אשה והוליד בן ואחר כך כתב בני נדה אף על פי שאינו ממזר מן התורה:

ונקרא רשע עיין בדרישה (מפני שמספרין בשעת תשמיש רצה לומר במילי אחרנייתא אבל מילי דתשמיש שרי וכן עבד רבי אלעזר כמבואר בגמרא והביאו בית יוסף לעיל גבי אל יספר עמה כו' כ"פ):