פרישה, אבן העזר קעח:לה

אלא בינו ובינה בנחת ע"ל מה שכתב בשם סמ"ג דבזמן הזה לא יקנא לה בינו ובינה כו'. ונ"ל דהרמב"ם דכתב שקינא לה בנחת ר"ל שיאמר לה בפ' שלא על מנת לאסור איתך עלי אני מקנא לך אלא שתזהר מן הכיעור ומן הדומה לו ובזה גם הסמ"ג מודה דהא באופן זה לא נאסרה עליו א"נ שהרמב"ם מיירי שאינו מזכיר לה שום איש מיוחד אלא שמקנא לה שלא תסתרי עם שום איש ובזה גם הסמ"ג מודה דאינה נאסרה. ואף שיש לומר שהרמב"ם לא ס"ל כהסמ"ג ואזיל לטעמיה מאחר דפסק בפשיטות כרבנן דלקנוי וסתירה בעינן תרי עדים א"כ בינה ובינו לאו איסור הוא מ"מ רבינו שהביא לעיל לדברי סמ"ג וכאן דברי הרמב"ם נראה שדעתו למ"ש ודוק: