פרישה, אבן העזר קעח:כא

ואמר לו זינתה והוא שותק כן צריך להיות וזה לשון מ"ו צ"ל ט"ס דאי שותקת פשיטא דהויא כהודאה ואפילו אינו נאמן כ"כ בעיניו אלא הוא סתם אדם כשר ומעיד בפניה שזינתה חייב להוציאה ולא אמרינן עיניה נתנה באחר אלא באומרת מעצמה ולא בע"א גם בגמרא אינו אלא הכי גרסינן ושתק וקאי על הבעל וע"ז פסקו הרי"ף והרא"ש לשם שחייב להוציאה וכלשון זה הביאו מהרי"ק בשורש פ"א עד כאן לשונו עיין לעיל מה שכתבתי בסימן קט"ו: