פרישה, אבן העזר קעח:יד

ואין לחלק בין קטנה לענין פתוי לומר קטנה בת מיאון אין לה רצון ויתן את הצער כמו אנוסה נ"ל דה"פ דאע"ג לענין לאסרה לבעלה אמרינן דפתוי קטנה אנוסה היא אפי' בהשיאה אביה אבל לענין צער אינו כן אלא אפי' היא קטנה בת מיאון אמרינן דפתויה אינו אונס דבקלות מתפתות. וראיה לפירוש זה דהרי בפרק ג' מהלכות איסורי ביאה כתב הרמב"ם גם כן כמו שכתב כאן ושם השיג הראב"ד גם כן עליו ולא כתב שם בהשגתו האי סיפא מואין לחלק בקטנה לענין פיתוי כו' ואילך וה"ט משום דאין לו ענין לבין השגה דגם הרמב"ם מודה בו: