פרישה, אבן העזר קעז:מ

ועוד אם טען אביה טענת שמא הוא רצה לומר ואף אם תמצא לומר שגם צער לאביה מכל מקום אין מקום לשבועה זו דאם הצער לאביה אם כן הוא צריך לתובעו ולטעון בעד הצער דהוא הוי בעל דבר והוא אין יכול לטעון אלא טענת שמא ואין נשבעין על טענת שמא כמבואר בח"מ בכמה מקומות בשלמא בכל מקום שאמרינן שצער ובשת ופגם לאביה אף אם אינו מודה לא קשיא הא הוי טענת שמא. דמיירי כשיש עדים שראו שאנסה ואז צריך לטענתו ועיין דרישה: