פרישה, אבן העזר קעז:לג

קנסה לעצמה משום דבפרשת משפטים בדין מפתה כתיב כי יפתה איש בתולה אשר לא אורסה וגומר ואם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקול כמהר הבתולות וכן כתיב אשר לא אורסה באנוסה בפרשת כי תצא ש"מ דבקנס שנותן לאביה כתיב אשר לא אורסה הא נתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה אבל בושת ופגם דילפינן מקרא אחרינא מדכתיב באנוסה ונתן האיש השוכב לאבי הנערה חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה דדרשינן בעד הנאת שכיבה חמשים מכלל דאיכא בושת ופגם כמו בשאר חבלות מהאי לא נתמעט ארוסה שלא יהא לאביה אדרבה אמרינן כמו בנערה שזוכה בה אביה משום דאי בעי מסרה למנוול ומוכה שחין ה"ה בזה כה"ג כך סבר הרמב"ם אבל הרא"ש סבירא ליה דכיון דבהאי קרא דונתן האיש השוכב כו' איתקש קנס לבושת ופגם במקום דאין הקנס לאב ה"ה נמי דאין לו בושת ופגם עיין בב"י שהביא כל זה: