פרישה, אבן העזר יז:יב

שראו צל צלו דאי לא ראו צל צלו אלא צל לחוד חיישינן שמא שד הוא דגם לשד יש צל אלא שאין לו צל דצל. וצל צלו מפרש בי"ד סי' קמ"ב דבשחרית וערבית צל של כל אדם ארוך מאוד עד כדי קומתו נקרא צלו ומשם ואילך נקרא צל צלו (ופי' רש"י שם שכל זמן שלא עברה מדת אורך הצל מדת גובה האדם הצל עב וחשוך ונקרא צלו מכאן ואילך הצל דק וקלוש הוא צל צלו כ"פ):