ונשמט הבועל כו' נראה דל"ד נשמט קאמר דהא כשנשמט ופירש מהמעשה אסור להורגו אלא אם עדיין עוסק בעבירה והשכים והרגו דפטור ואע"ג דבאותו שעה בן מות הוא ומותר הקנאי להורגו. ועי"ל דלשון נשמט משמע שנשמט כדי להורגו ולחזור ולבא על העבירה משא"כ כשכבר נגמר המעשה ופירש מהעבירה דבזה דוקא אסור להורגו: