פרישה, אבן העזר קנד:כב

כי נתחייב מעות מזונותיה ופטרתו פי' ממזונות שכבר נתחייב לה כדבסמוך. גם הוא מתחרט על שבועתו נ"ל דכך הוא המשך דבריו דשאל אם יש לו היתר לשבועתו מפני שישנו פנים לכאן ולכאן פנים לאיסור כיון שנשבע בשביל טובתה ופנים להיתר כי נתחרט ואומר שהיה אנוס כו':