ונהגו בכל המקומות לכותבו בלשון ארמית ע"ל סימן ק"ל שכתב דלא לכתוב מקצת הגט בלשון זה ומקצתו בלשון אחר. ועיין בש"ע בר"ס זה דכתב יישובים וטעמים על מה שאנו נוהגים לכתוב מקצת תיבות בלשון הקודש (כי ב' לשונות אלו נתנו בסיני וקרובים בלשון וכלשון אחד דמיא כ"ש) ע"ש: